פסק-דין בתיק ת"א 34442-11-10

1.         התובע יליד 21.10.1977, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 5.1.2010, עת עמד על סולם על גבי     מדרכה וחיבר כבל אנטנה בבית הוריו, תוך כדי כך הגיח בפראות רכב מסוג מאזדה,             עלה      על המדרכה, פגע בסולם, הפיל את התובע ונמלט מהמקום.

2.         אין מחלוקת באשר לנסיבות התאונה המהווה תאונת דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים         לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 וחבותה של הנתבעת והמחלוקת בין הצדדים הינה,            בשאלת גובה הנזק בלבד.

3.         ממקום התאונה הועבר התובע לבית החולים, שם אובחנו שבר ופריקת ראש           הרדיוס וכן, שבר בעצם האולנה ביד ימין ופריקת מרפק עם שבר בראש עצם הרדיוס ביד         שמאל. התובע נותח, ידיו קובעו והתובע אושפז עד לתאריך 10.1.2010.

            בתאריך 2.3.2010 אושפז התובע, בשנית, ונותח במרפק שמאל.

            התובע היה מאושפז עד לתאריך 4.3.2010.

            בתאריך 16.2.2011 שוב אושפז התובע עד לתאריך 20.2.2011 ונותח במרפק ימין.

            התובע נזקק לטיפול בקופת חולים ובמרפאות חוץ של בית החולים איכילוב וקיבל טיפולי    פיזיותרפיה ממושכים.

4.         בהסכמת הצדדים מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, פרופסור אברהם גנאל.

            פרופסור גנאל מצא אצל התובע הגבלה בתנועות שני המרפקים, הגבלה בתנועות שורש כף    יד שמאל וכן, תחושה מופחתת באזור העצב האולנרי משמאל.

            פרופסור גנאל קבע את נכויותיו של התובע כדלקמן:

            1.         10% נכות בגין הגבלה בתנועות מרפק ימין.

            2.         10% נכות בגין תנועות מרפק שמאל.

            3.         5% נכות בגין הגבלה זעירה בתנועות שורש כף יד שמאל.

            4.         5% בגין נזק קל לעצב האולנרי משמאל.

            5.         5% נכות בגין צלקות, כאשר פרופסור גנאל מציין כי מדובר בנכות אסטתית.

            סה"כ קבע המומחה לתובע נכות רפואית בשעור 30.4%.

5.         אין מחלוקת בין הצדדים כי החל משנת 2004 נקבעה לתובע נכות כללית במל"ל  בשעור 

             75% , בגין מחלת הסכיזופרניה, כאשר בתחילה הנכות הייתה זמנית ובשנת 2006 נקבעה   

           כנכות יציבה.